להפוך צריך לרוצה

להמחשה, אתן פה שתי דוגמאות. אחת מעולם הסוכרת ואחת לא מעולם הסוכרת. להבהיר שהעיקרון נכון לכולם גם למי שאין סוכרת.

דוגמא ראשונה זה הריון סוכרת.

ממש לא פשוט ומאד לא קל.כל שבוע ביקורת ופעם בחודש אולטרסואנד. ואז מתחילים גם מוניטור ועוד.

הרבה בדיקות, רישומים ביקורות ועוד. ההקפדה על האכילה יותר קשוחה. לפחות מבחינתי, תוצאת ה-HbA1C היה הכי נמוך בזמן  הריון. לא מעגלים פינות. מאד מחמירים.

למרות כל זה, התוצאה שווה הכל – תינוק.

קל להחליף את כל ה"צריך"-ים וה"אסור"-ים ב"רוצה" – רוצה תינוק. בריא.

ההוכחה לכך היא  שיש לי שלושה ילדים והיה שווה לעבור את זה לא פעם אחת, לא פעמיים אלא שלש פעמים.

עובדה שחזרתי על זה מספר פעמים.

דוגמא שניה שאני אתן אינה קשורה לעולם הסוכרת אך מאד ממחישה את ה"צריך" וה"רוצה".

אני נכירה אישית מישהו שהוא רוכב אופניים. כל שבוע הוא רוכב לפחות פעם אחת. פעם בשבוע יש לו אימון אופניים שמתחיל בשעה 6:00 בבוקר מה שדורש ממנו לקום כמעט ב-5:00 באותו יום.

חלק מטיולי האופניים אפילו דורשים קימה ב-4:00 כי הנסיעה לשם ארוכה.

כלומר, הרצון לרכוב באופניים מעביר את הצורך להתאמן הרבה ולקום מוקדם מאד.

שלא להזכיר כי בסוף כל עליה קשה ומפרכת יש ירידה מהנה ביותר.

ואמשיך באותה דוגמא של אופניים.

לפני זמן מה הוא נפצע ברכיבת אופניים. אספר שזה הסתיים בקרסול מרוסק ושוק שבורה.

מעל שבוע אישפוז, שני ניתוחים, הרבה מאד טיפולים וכאבים. מעל 8 שבועות הוא לא דרך על הרגל והשתמש בקביים בלבד. אולם מבחינתו הכל היה שווה כדי לחזור לרכוב על האופניים באימונים ובטיולים.

כלומר, הוא חשב כל הזמן על ה"רוצה" ולא על ה"צריך" וזה עזר לו בדרך הקשה מאד.

יותר מזה. כשהו סיפר על זה לחברים, הוא אמר כי אחרי הנפילה הוא ראה את הרגל וחשב מתי תהיה הרכיבה הבאה. אני הייתי חושבת כמה הטיפולים יהיו קשים.

זה בדיוק מה שצריך לעשות.

להגדיר מטרה ברורה ורצויה עבורינו. עבורינו בלבד. כך שהדרך למטרה שהוגדרה תהיה קלה יותר ופשוטה יותר לפחות בדרך החשיבה עליה. להפוך צריך לרוצה.

 לשם כך יש לדמיין דברים שאנו רוצים לעשות או להגיע אליהם.  להגדיר מטרה ברורה ורצויה עבור המבצע (לא הוריו, לא בן זוגו עבורו באופן אישי – חשוב ביותר)