כשהייתי חניכה בצופים היו לגדוד הרבה טיולים ומסעות.
בסביבה. ראש הגדוד (הרשג"ד) שלי באותה התקופה הסתובב בחולצת דקרון עם שרוולים מקופלים – כלומר, לא חשוב כמה היה קר וכיצד כולם היו לבושים, הוא הסתובב בחולצה קצרה.
כשבגרתי הפכתי למדריכה בצופים, הרשגדי"ת שלי גם הייתה בצוות המדריכים של הגדוד שלי בו הייתי חניכה.
אחד המדריכים בצוות שהעריץ את אותו הרשג"ד החליט להסתובב כמוהו בשרוולים קצרים. בטיול אחד שנערך בחורף הוא סיפר שהוא לא ישן בלילה כי הוא כל הזמן רעד מקור. הוא סיפר כי רצה להיות כמו אותו ראש גדוד ולהסתובב רק בשרוולים קצרים בכל מזג אויר.
ראשת הגדוד שלנו, שהייתה מדריכה באותו הצוות, סיפרה שבאוהל עם כל המדריכים הוא לבש טרנינג או מעיל…
ומי היה אותו רשג"ד? יואב גלנט.
הוא בהחלט היה חשוב ונערץ ע"י כולם. מה שביקש או רצה כולם עשו – בלי עוררין

בספר שכתבתי יש את סיפור השזיפים שגם הוא עליו
www.irispeleg.com/book

אגב, הרשגד המופלא היה יואב גלנט שידע כבר אז לסחוף את כולם אחריו