אין רע בלי טוב – חיים לצד הסוכרת
רוצה להתחיל את הכתוב בסיפור מאד מלמד ואמשיך למסקנות לעולמינו בהתמודדות עם בעיות סוכר.
למדן סיני אחד היה יועצו של קיסר בסין. הקיסר אהב אותו מאד וכצפוי היו מי שקינאו מאד.
יום אחד נחתכה אצבעו של הקיסר והיוצץ הלמדן אמר לו "הכל לטובה".
הקנאים הכעסנים לא היו זקוקים להוכחה טובה יותר לרעה הוא עושה לקיסר.
לצערו של הלמדן הקיסר פיטר את היועץ החכם שעזב חיים טובים ועשירים.
כעבור מספר לא רב של שנים, הקיסר ויועציו נדדו באזור של קניבלים.
הם תפסו את כולם וחיממו מים בסיר גדול לזרוק לשם את כולם, לבשלם ולאוכלם.
כשראו את האצבע החסרה של הקיסר, גרשו אותו כי לא רצו אדם פגום.
הקיסר החל לנדוד בשממה ולשימחתו החכם פגש אותו ונתן לו מחסה ואוכל.
אמרתי לך "הכל לטובה" אמר לקיסר היועץ הלמדן. בזכות האצבע החסרה גרשו אותך וניצלת.
"אני מבין למה זה מזלי מה שקרה לאצבע" אמר הקיסר "אבל מה אתך?"
"אתה מבין שאם לא היית מגרש אותי הייתי עכשיו מתבשל בסיר".
אז למדנו שהכל לטובה.
רבים שלקו בסרטן או במחלות קשות אחרות יסבירו שכך למדו להכיר את גופם ולשמוע לצרכיו.
וכמובן להרגיע את אורחות חייהם.
כמובן שאפשר לומר את זה גם על סוכרת. תמיד להסתכל על חצי הכוס המלאה למרות שאני מאד מבינה ומסכימה שזה מאד קשה.
אבל בואו נעזוב את איבחון הסוכרת ונעבור לארועים בהתמודדות עם הסוכרת.
חיים עם סוכרת כוללים ארועים רבים ומכל מיני סוגים וגם מהם יש להסיק מסקנת לטובה. להרגיש שלא חשוב מה קורה "הכל לטובה"
- נניח שנסענו לאיזה מקום ולא היינו מאורגנים כראוי. לקח זמן ואפילו כסף לא מועט לתקן את המצב. בקיצור – הסוכרת ניהלה את הנסיעה אבל הצלחנו לנצח בסוף. הטוב הוא שהצלחנו לנצח ולמדנו מה לעשות בפעם הבאה כשנצא לעשות משהו. ממה להישמר ואיך לתכנן
- פעם הארחתי את כל המשפחה (דודים, בני דודים, ילדיהם) לארוחה של שאריות ארוחת ראש השנה. כל אחד הביא את השאריות של הארוחה אבל כמובן שזה היה רק חלק קטן מהארוחה . כל אחד הביא עוד. קרובת משפחה הביאה הרבה חבילות שוקולד מריר ותותים. אחרי שהמיסה במיקרוגל את כל השוקולד, אני הוצאתי את הקערה שבטעות נפלה ונשברה. חישבו כמה זה היה לטובה. איזה נזק באיזון זה היה יכול להיות ולשעות כי השוקולד שמן מאד
- אני מאד אוהבת לפנק את עצמי בסושי מיוחד ממסעדה יפנית. אפילו טבעוני ומתאים לי הטבעונית. אוכל סיני אני יודעת שאסור לי לאכול אבל אוכל יפני היה לי טוב כל הזמן. באותו יום הסוכר טיפס ולא ירד. כנראה שינו משהו במתכון או הוסיפו תבלין שגם מפעיל את הכבד לייצר גלוקוז. המסקנה שלי היתה לא להמשיך לנסות אלא לחפש משהו אחר לפינוק. מאחר וארוחה כזו הסתיימה באיזון אבל עם הרבה מאד אינסולין זה ממש אבל ממש היה לטובה וככה ראיתי את זה.
- ולסיכום סיפור שלימד אותי על "לטובה" על החיים עם סוכרת.
פעם נהגתי במכונית שלי על כביש חמש. למזלי התחיל העומס של אחרי העבודה אבל עדין נהגתי בכ-80 קמ"ש. ולמה למזלי , כי התנועה הייתה איטית יותר מהרגיל בכביש 5 כשאין עומס. פיתאום, לא הבנתי מה קרה , אבל המכונית השתטחה על הכביש. המומה, לבשתי אפוד מגן, יצאתי מהמכונית ושמתי משולש אזהרה. פתאום הגיע נהג שגם לו זה קרה והסביר לי שנסעה משאית על הכביש ועף לה גלגל רזרבי שניכנס ופגע במנוע של המכונית שלו ואז עף למכונית שלי. הוא התעקש שאבוא עימו וארד מהכביש. נהגים חולפים כעסו עלי, צפרו ונפנפו שאני לא מזיזה את המכונית – אבל לא יכולתי. הגלגלים פשוט שכבו על הכביש. עשיתי פקק עצום על כביש חמש עד שהגיע גרר מתאים לגרור את המכונית למוסך. בשלב מסויים הגיע שוטר שהכריח את נהג הגרר הלא מתאים למשוך את המכונית לשולי הכביש. לקח לי יום להתאושש מההלם ולענות למישהו על השאלה "אז מה היה לטובה". אחרי יום עניתי: אתמול למדתי מה היה לטובה במה שקרה. גם אתמול וגם בחיים עם סוכרת קורים דברים שתלויים בנו וגם שלא תלויים בנו. עם הכל אפשר וצריך להסתדר ולהמשיך הלאה.
אגב, התיקון והביטוח עלה כסף רב כולל השתתפות עצמית כי המשאית נסעה ולא היו פרטים. אבל אלו רק הוצאות כספיות. העיקר החיים.-
אין צורך להוסיף שאני מתיחסת לאובדן חיים. לחיים אין מחיר ולא כדאיות.
עם זאת, בזמן ארוע מורכב או המצב המורכב יעבור הרבה זמן עד שמגיעים למסקנה למה זה לטובה. בטוחה שתוך כדי טיפולים כימותרפיים לא חושבים שמזל שמקשיבים לגוף. גם אחרי איבחון הסוכרת נמצאים בהלם – לפני תהום שחורה ועמוקה. יקח הרבה זמן עד שניתן להסיק מסקנות.
עצות שימושיות שיעזרו לחיים עם סוכרת. טוב בכל תחום
לדף הראשי של "הסוכרת ואני – מי מנהל את מי"
טיפ השבוע: קפה ברד
החום הגדול כבר פה והוג להצטנן בקפה ברד המצוי בכל קיוסק או חנות קפה.
יש להישמר מזה המוכו ב"אמבטיה" שלו אפילו אם הוא מכונה דיאט או ללא סוכר.
באבקה יש הרבה סוכר.
לקנות רק בבית קפה שמכינים לך. גם אם אין בלנדר לרסק את הקרח
עוד על קפה ברד
להתראות
איריס פלג
www.irispeleg.com