הסוכרת ואני

הקדמה רוצה להתחיל ולחזור על פחמימות. הפחמימות מחולקות לפי טיבן וקצב ההתפרקות שלהן בגוף: סוגיהן חד סוכר (אינדקס גליקמי גבוה […]

אנחנו או ילדינו אובחנו  בסוכרת ודבר ראשון אנו שומעים הרבה "אסור" ועוד יותר הרבה "צריך". לא פלא שאנו מרגישים כי

כולנו מכירים את הדימוי של הטיפול בסוכרת מאוזנת של שולחן עם ארבע רגליים:תזונה, טיפול תרופתי, פעילות גופנית, ורגיעה.אם מוציאים את

מה קראתי בספר יפה אני קוראת,  ספר יפה ומיוחד- "גנבת הספרים" שנכתב ע"י מרקוס זוסאק. בהחלט ספר מיוחד . בספר

בתוכנית המחקר של נוגה ניר נאמן עשו זאת שוב. סופרים כמה פחמימות אנחנו אוכלים ומודדים זאת בכפיות סוכר (הן בספירה

המצב הידוע להתכוננות או לחימה הינו הילחם או ברח (Fight or Flight).כשהאדם נפגש בבעיה או איום הוא צריך להחליט מה לעשות.

פרופ' אלברט איינשטיין אמר :"רק מי שלוקח סיכון והולך רחוק, מגלה עד כמה רחוק הוא יכול להגיע" עוד אמר פרופ'

לא מזמן ראיתי ראיון עם פסיכולוג שדיבר שהבעיה שלנו הינה שכשיש בעיה אנחנו מסתגלים באופן צר על הבעיה וצריך ללמוד

    יום אחד לפני הופעה גדולה בניו יורק,נראה הכנר המפורסם יאשה חפץמתאמן על סולמות בסיסיים:דו-רה-מי-דו-רה-מי. איש אחד פנה בתמיהה

תאור הנדנדה (סוכרת והנאות החיים) חיים עם סוכרת משולים לנדנדה. נדנדה דו-מושבית. בזו כמו בגן המשחקים. בשני הצדדים יש דברים

אחד הדברים שקשים בסוכרת היא הידיעה שהתמודדות עם סוכרת מחייבת שינויי באורח החיים. אולי השינוי תרופתי, תזונתי, פעילות גופנית או

לאחרונה קראתי משפט חשוב בספר:"האבל הוא תעלומה שצריך לחיות איתה, לא בעיה שדורשת פיתרון" (קודם כל אהבה, אמילי גריפין) זה בדיוק ההתמודדות