הצלחות, כישלונות ואתגרים: חיים עם סוכרת

אחרי מעל 40 שנה אני יכולה לסכם כי גם עם איזון ושמירה החיים עם סוכרת כוללים הצלחות וכישלונות וגם הרבה אתגרים.
מסכימה שככל שעובר הזמן והשנים עם סוכרת יש פחות אתגרים או שהאתגרים יותר קטנים ולא בעלי משמעות.

למה לא בעלי משמעות?
יודעים איך לפתור אותם ומה לעשות ולאט לאט הם הופכים יותר קטנים או מינורים לפני פיתרונם. והפיתרון אוטומטי וכמעט ללא מחשבה.

דוגמה קלסית איך להפוך ניצחון להצלחה גדולה יותר ועל גודל האתגר.

פעם יצאתי לטיול רגלי וחויתי נפילת סוכר (בשפת העם היפו).

היה לי כל מה שצריך:

גלוקומטר, גלוקוז, חטיף אנרגיה וטלפון אם יהיה צורך.

בדקתי את רמת הסוכר לוודא שזה אכן היפו ולא חולשה מסוג אחר (כבר התנסתי גם עם תחושה כזאת) ואכן זה היה היפו.
אכלתי 4 טבליות גלוקוז והמתנתי 10 דקות.
בדקתי שוב את רמת הגלוקוז בדם.
ראיתי שהעליה טובה והגעתי לרמה שאפשר ואכלתי את חטיף האנרגיה.
חיכיתי עוד 10 דקות ובדקתי שוב וראיתי שאפשר להמשיך בהליכה בעיקר שהרגשתי השתפרה.

בהחלט הצלחה. עשיתי כל מה שצריך, היה לי כל מה שצריך והמשכתי בפעילות. לא נתתי לסוכרת לשבש לי את הפעילות.

כשחזרתי חשבתי שאפשר לשפר את ההצלחה עוד יותר.

לראות מה אפשר לעשות כדי שלא תהיה נפילת סוכר כלל או להפחית את הסיכון שתהיה נפילת סוכר.וגם את זה הצלחתי בעיקר בגלל משאבת האינסולין.

ואשר לאתגרים.

אין ספק שגודל האתגר משתנה עם שנות הותק עם הסוכרת.

ככל שאנו ותיקים יותר עם הסוכרת וכבר פתרנו כמה כשלונות או בעיות ואף שיפרנו הצלחות האתגר יהיה קטן יותר ומהותי פחות.

קחו ממני את ניסיוני האישי ולימדו מניסיוני.

השקיעו בסידרת ההעשרה שיש לה אחריות וצאו לדרך שלעם עם כל התובנות שיעזרו לכם בדרככם.

שישהיה בהצלחה

עם הרבה הנאה

איריס פלג, מומחית לחיים עם סוכרת והכל מניסיון אישי