מצבי קיצון – היפוגליקמיה, היפרגליקמיה

אצל אדם שאין לו נטיה לבעיות סוכר, הגוף מוסת לבד את רמת הגלוקוז בדם. הדבר נעשה ע"י הורדת רמת גלוקוז מעל המקסימום הנורמלי באמצעות אינסולין ועליה כשהרמה מתחת למינינמום הרמה הנורמלית באמצעות גליקוגן שבגוף.
במצב תקין זה יקרה רק אחרי צום ארוך או פעילות גופנית מכל סוג הדורדת אנרגיה.

אצל אלו הנוטלים אינסולין או כדורים ממריצי לבלב או שלבלבם מייצר יותר מידי אינסולין, יש אינסולין פעיל בגוף כשלא צריך ולכן אפשר לרדת מתחת לרמה נורמלית שלא לצורך. מצב זה ניקרא היפוגליקמיה (רמת גלוקוז נמוכה).

מתי חשים היפוגליקמיה? :כשיש  צניחה ברמת הגלוקוז. יתכן שמתחת הרמה הנורמלית בדם (70 – למי שיש נטיה להיפויים המספר גבוה יותר) אך גם ירידה מהירה וחדה ברמת הסוכר הנורמלית (ירידה מהירה  מ-300 ל-150).

היפוגליקמיה מחבלת בתנועות, בחדות, עלולה לגרום לנימנום ועוד ואף יכולה להביא לאיבוד הכרה. 

מומלץ לבדוק את רמת הגלוקוז בדם כשחשים היפוגליקמיה כי הטיפול משתנה בהתאם לרמה.

יש מי שיש להם נטיה להיפוגליקמיה (היפוגליקמיה ראקטיבית) – ארחיב בהמשך.

סימנים

• הזעה
• חולשה
• דופק מוגבר
• רעב מוגבר למתוק
• רעד
• סחרחורת
• בילבול
• חוסר ריכוז

  הערות חשובות: סימן אחד אינו מספיק.
                          יתכן ולא מרגישים סימנים אלא רק רואים רמה נמוכה בגלוקומטר

חשוב לבדוק את רמת הגלוקוז בדם למען הטיפול הנכון.

טיפול

אם רמת הסוכר(גלוקוז בדם) נמוכה מ-70  חשוב להעלותה במהירות. יש לעשות זאת בעזרת אכילת פחמימה פשוטה (אינדקס גליקמי גבוה) ופחמימה מלאה (אינדקס גליקמי נמוך) אך לא יחד. קודם הפשוטה.
אם רמת הגלוקוז בדם במעל 80, מספיק לשתות כוס תה או שתיה מרגיעה אחרת, לנוח ולהרגע (הדבר תלוי בסוג הפעילות).

שוב:
1 לאכול 15 גרם של פחמימה מהירה (לדוגמא, 4 טבליות גלוקוז).
2 לחכות 15 דקות
3 לבדוק שוב את רמת הגלוקוז. עם הרמה עלתה לנורמה (מעל 70 או 80) לאכול 15 גרם פחמימה מלאה (לדוגמא פרוסה לחם, חטיף אנרגיה). אם רמת הגלוקוז עדין נמוכה, לאכול שוב גלוקוז ולהמתין (לחזור ל-(1)).

הערה חשובה:
חשוב לא לאכול פחמימה מלאה או שמנה בשלב (1) כי הדבר יעכב את ספיגת הגלוקוז. לכן יש להמתין 15 דקות עד הבדיקה (עד שלב (3).
בכל שלב להימנע ממוצרים שמנים כגון שוקולד, גלידת שמנת, פיצה, חמאה, שמן זית ועוד. אלו שומנים שמעכבים ספיגת גלוקוז.
אם חשים היפוגליקמיה ורמת הסוכר בהתחלה מעל 100, חשוב לבדוק שוב. יתכן שהפעם הירידה נמוכה יותר ויש לצרוך גם גלוקוז ולבצע שלבים (1) – (3).

חשוב לא להסתמך על מדי סוכר רציפים במצב זה מאחר ויש להם עיקוב זמן.

פעילות גופנית

בפעילות גופנית כל שהיא (גם שיטוט ברחוב או בחנויות) הגוף צריך יותר אנרגיה מהרגיל ולכן רמת הגלוקוז יכולה לרדת מתחת לנורמה.

זאת הסיבה שבמצבים אלו יש לבדוק את רמת הגלוקוז באופן ידני לפני תחילת הפעילות ולנהוג בהתאם ולמנוע היפוגליקמיה אם אפשר.

דוגמא:

אם נמצאים לפני הליכה, שחיה, רכיבת אופניים, ניקיון ועוד ורמת הגלוקוז 80, יש לאכול פחמימה מלאה או יותר לפני תחילת הפעילות. אין צורך לחכות להיפו בשביל לבדוק ולאכול.

בכל מקרה, לבדוק את הרמה אחרי שעה ואם צריך לחזור על השלבים (1) – (3).

לכן, אני יוצאת להליכה עם גלוקומטר, גלוקוז וחטיף אנרגיה. לפעמים ביותר – תלוי מאורך הפעילות.

היפוגליקמיה ראקטיבית – זהו מצב בו הלבלב מייצר יותר מידי אינסולין ולכן הרמה יורדת מתחת לנורמה. הדבר חמור בעיקר אחרי אכילת כמות רבה של פחמימות או פחמימות פשוטות.

לכן יש לאכול בעיקר פחמימות בעלות אינדקס גליקמי נמוך: קטניות, בטטה, לחם שיפון מלא ועוד ולהפחית בפחמימות בעלות אינדקס גליקמי נמוך: סוכר רגיל, משקאות עם סוכרת פירות, דבש ועוד.

היפרגליקמיה

היפרגליקמיה הינה מצב כשרמת הסוכר בדם גבוהה מרמת הנורמה המקסימלית. הרמה המקסימלית משתנה אם זה בצום, בין הארוחות, אחרי הארוחות ועוד.

הדבר יכול להגרם בגלל סוכרת, שאינה מטופלת כראוי. או
שאינה מטופלת בכלל או
שאינה מאוזנת כראוי או
מאכילה רבה מידי של פחמימות שלא מכוסה ע"י הגוף או
או בהעדר  טיפול תרופתי ראוי.

סימנים:
1. השתנה מרובה
2. צמאון
3. חולשה ועייפות
4. ריח אצטון מהפה
5. כל שאר סימני הסוכרת

אם אפשר להוריד את רמת הסוכר ע"י טיפול תרופתי (אם יש כזה) או הליכה. תמיד עדיף הליכה אם זה לא גבוה מידי ולא מטושטשים
באם ההיפרגליקמיה מתמשכת וערכי הסוכר גבוהים או אם זה קורה לעיתים קרובות יש לגשת לרופא להתחלת טיפול או שינוי טיפול.

אכילה של פחמימות רבות בעלות אינדקס גליקמי גבוה יכולה לגרום ללבלב להפריש הרבה מידי אינסולין או שיוזרק הרבה מידי אינסולין.

לכן, מצב זה יתחיל בהיפרגליקמיה ויסתיים בהיפוגליקמיה

 מצב הפוך הוא מצב של אכילת פחמימות שמנות מידי ולקיחת אינסולין או כדורים ממריצי לבלב.
אם אוכלים פחמימות שמנות ולוקחים אינסולין עבורן, האינסולין יתחיל לפעול אך הפחמימות עדין לא נתפרקו ולכן תהיה היפוגליקמיה. כשהפחמימה תתפרק כבר לא יהיה אינסולין פעיל ולכן הדבר יסתיים בהיפרגליקמיה למרות שנלקח אינסולין.
מי שמשתמש במשאבת אינסולין ובמצב של בולוס מושהה זה עלול להיות בעייתי ולא ידוע באיזה קצב לטפטף את האינסוליןט