סוכרת: טיול ומסקנותיו

השנה החלטנו לעשות טיול שלכת בניו-אינגלנד.
שלכת צבעונית באזורי פראי טיבעי.
שלכת בתפארתה. צבעים שאנחנו לא מכירים: צהוב, כתום, ירוק

כשיצאתי לטיול החלטתי שפעם בשנה אני עושה כזה טיול גדול בחו"ל וזה הזמן להפעיל את שיטת הפעולה "חיים מאוזנים עם סוכר :"לתת משקל רב לחיים והנאות גם אם זה יבוא לידי ביטוי באיזון.אבל לא יפגע בו
עדין מאד שמרתי על הסוכרת:
תיקנתי הרבה את רמות הסוכר, עשיתי הרבה פעילות גופנית (הלכנו הרבה), אכלתי רק לחם מקמח מלא, לא הרבתי בקינוחים (לא יותר מאחד ביום ולא כל יום), פירות היו מלווים באגוזים ועוד.
זה היה קשה בעיקר כי אני עובדת עם משאבת האינסולין 780 G אבל בשיטה הידנית שלה ולא האוטומטית כי שיטה זו לא מתאימה לי.
למה לא מתאימה?
בעיקר ברמות סוכר גבוהות תינגודת האינסולין שלי גבוהה והתיקון האוטומטי לא התאים לי אלא רק "דיגדג" את רמת הסוכר. לא ממש תיקן או השפיע.
הייתי צריכה את כל הכמות שמחושבת בבת אחת וזה לקח הרבה זמן.

ומה קרה בטיול?
לרוע מזלי לקחתי הרבה סטיקים לגלוקומטר אבל את הגלוקומטר עצמו שכחתי בבית.
בד"כ אני מוצאת טעויות בחיישן (בעיקר אחרי שהוא מתחיל לעבוד ואני מגלה  את זה בעזרת הגלוקומטר).  פה למדתי מה לעשות והכל מנסיון אישי של העבר:
דברים שלמדתי מניסיוני עם החיישן והגלוקומטר. לדוגמא, אסור שיהיה פער של יותר מ-50 בין החיישן לגלוקומטר ובדכ אני משנה לשם כך את התוצאה שאני מכניסה: לא מעל הפרש של 50. אפילו 40 או 30. כשמצאתי.בעלה.בחיישן(היה תקוע בתוצאה ולא.השתנה) ולא היה לי גלוקומטר, פשוט נתתי לו רמה של 10-20 יותר וזה גרם לו לתנועה. למעלה או למטה. כך עשיתי בעיקר עם חיישן חדש או במקרים שהיה ברור שהוא תקוע.
כך היה שהייתי ברמה 50. אכלתי הרבה וגם אחרי שעה לא היה שינוי.
הכנסתי ערך 80 ומיד התחילה עליה שהגיע גם ל – 130.

בימים האחרונים שמתי לב לתופעה אחרת ורק אתמול הבנתי שזה דומה.
אינני יכולה להרדם כאשר רמת הסוכר נמוכה מ-110-120.
נאלצתי לאכול כמה טבליות (גם 8) עד שזה עזר ואחרי כשעה אני מגיע ל-260.
אתמול הבנתי שהחיישן היה תקוע ב-80. בפעם הבאה שזה לא יעל אחרי שתי טבליות אעלה את הרמה בקצת ונראה מה קורה. לא תמיד קל לחשוב לפני השינה.

אז התחלנו לטייל. היום לדוגמא למדתי שלקחת אינסולין רבע שעה לפני האוכל., יכול להיות בעייתי. הגעתי לארוחת בוקר עם עצירה של המשאבה בגלל ערך נמוך. גם 80 זה ערך נמוך.
זה נכון בטיסה או במסעדה.
לא ברור מתי הארוחה תוגש. גם אם כבר מגישים

את העובדה הבאה כבר ידעתי אבל זה בא לידי ביטוי בטיול: אחרי נמוך יש גבוה ואחרי גבוה יש נמוך.
למה? מה זה אומר?
בזמן נמוך כל ההעברות במשאבה מופסקות. גם הבסיס וגם אי אפשר לקחת בולוס.
כמות האינסולין מתבססת על העובדה שהאינסולין פעיל ארבע שעות אבל אם יש הפסקה של הבסיס לשעה או שעתיים ויש החזרה של ההעברות, אחרי שעה או שעתיים או יותר יהיה מחסור באינסולין כי החישוב מתבסס על זה שכל הזמן הוזרם אינסולין.
התוצאה היא סוכר גבוה.
לעומת זאת, אם רמת הסוכר גבוהה (מעל 190) אני צריכה לקחת יותר אינסולין מ-100% ובחזרה לכמות הנורמלית שוב החישוב של ארבע שעות גבוה.
כלומר אחרי היפו יש היפר ואחרי היפר יש היפו.
בטיול זה קרה הרבה מאד פעמים.
אפילו עכשיו התחלתי בהיפר שהסתיים בהיפו. אכלתי הרבה ושוב יש היפו. אני כבר יודעת שבסוף יהיה היפר.
לא פשוט וגם לא קל….

עם כל המצב של הירידה בתנגודת האינסולין (כמו שהסברתי בדום נשימה) היו פעמים שהיה נמוך מידי ושלחתי את בן זוגי לטייל לבד וחיכיתי באוטו.
רק כפעמיים בטיול נאלצתי לאכול טבליות גלוקוז כי היה נראה שקשה למשאבה להסתדר לבד.
הייתה לי שקית של אגוזים וצימוקים וכמובן אכלתי רק את הצימוקים. האגוזים הם שומן כך שהיו פוגעים בספיגת הגלוקוז מהצימוקים.
אין ספק שידע על אינדקס גליקמי עזר כאן.
למרות שיש דרישה לשימוש במשאבה לקחת אינסולין רבע שעה לפני הארוחה, בטיסה או במסעדה זה לא מתאים.
השתדלתי להנות מהטיול ואכן כך היה.
הסתדרתי.

עוד למדתי בשיבה מן הטיול: בעיות ג'ט לג גם גורמות לתנגודת אינסולין. שבתי מארה"ב ויותר משבוע שאני כמעט לא ישנה ורואה תוצאות לכך ברמות הסוכר.