ללכת רחוק למרות המכשולים

פרופ' אלברט איינשטיין אמר :
"רק מי שלוקח סיכון והולך רחוק, מגלה עד כמה רחוק הוא יכול להגיע"

עוד אמר פרופ' איינשטיין :
״טירוף זה לחזור על אותו הפעולה פעם אחר פעם ולצפות לתוצאה שונה״

ככה זה בדיוק עם סוכרת. אם לא מצליחים להתאזן או לחיות טוב ולשמור על איזון
צריך לנסות משהו חדש: אולי תפריט או משהו אחר שקשור לעולם הסוכרת ואולי ישפיע על האיזון.

זה יכול להיות באכילה או בפעילות גופנית או בהרגעות או אולי הטיפול התרופתי.

העיקר לשנות את אחד הגורמים שמשפיעים על הסוכרת. אולי זה יצליח ואולי לא. אם לא ננסה לא נדע.

מה שחשוב זה לבדוק את זה על עצמינו ולא לשמוע זה עזר לאחרים. זה מאד אישי. גם לאופי, גם לדרך בחיים וגם למצב הגוף.

אני כבר כמה שנים בהשפעת "גיל המעבר".
אני מאד מאוזנת כל הזמן אבל 
בעבודה תמידית. זה פשוט פרוייקט אבל אני לא מוותרת.
תחילה ניסיתי תזונה קטוגנית או "דלת פחמימות". אמנם מ-300 -350 ירדתי ל-200 – 250 אך לי זה לא מספיק.
הבעיה הייתה שמאחר והייתה לי סוכרת סוג 1 השתמשתי באינסולין ארוך טווח ואינסולין מהיר. באינסולין מהיר השתמשתי הרבה פחות והייצה לכך השפעה אך באינסולין ארוך טווח עדין השתשתי ועדין הייתה תנגודת אינסולין והתופעות הקשות שלה.
זה לא נעלם. היה שיפור ללא ספק אך לא מספיק.
הירידה מ-300 ל-200 היתה בגלל שהשתמשתי פחות באינסולין מהיר והיו פחות תופעות לואי.
עדין השתמשתי באינסולין ארוך טווח והייתה תנגודת אינסולין.
למרות שרבים מספרים כמה זה עשה להם טוב, לי זה לא היה מספיק טוב.
טבעונות לעומת זאת עשתה לי מאד טוב ואני יודעת שלא לכולם זה מתאים וטוב.

בהחלט יתכן שיש מי שטבעונות לא מתאימה לו וקטונית מתאים לו הרבה יותר ויתכן שתזונה אחרת מתאימה למישהו אחר. זה מאד מאד אישי.

אין הכללות או שיטות  שנכונות לכולם

אני שולחת קישור לפרוייקט שלי: "הסוכרת ואני – מי מנהל את מי"

אפשר למצוא שם הרבה רעיונות לשינוי.
לא כדאי לפחד. חשוב לנסות. גם אם ניכשל ולא נצליח זה לא צריך למנוע אותנו לנסות.
כמו שאמר איינשטין אם ניקח סיכון נגלה כמה רחוק אנחנו יכולים להגיע.

מה שבטוח שצריך לנסות משהו שבוע שבועיים אבל לא יותר מידי זמן. לא לגרום נזקים. לא מתאים להמשיך הלאב בדרך.

עוד אמר אלברט איינשטיין:  "אדם שמעולם לא עשה טעות הוא אדם שמעולם לא ניסה משהו חדש"