אני לא שמה סוכר בעוגה

את הפוסט הזה אני כותבת בעיקבות שיחה   
שהיתה לי עם עם לקוחה שבעלה סוכרתי ורוצה עוגה לפעמים
היא היתנגדה למתכוני העוגות שלי מאחר ויש שבהם סוכר וציינה:
בעלי סוכרתי. אני מכינה לו עוגהללא סוכר

היא נשאלה מה היא שמה בעוגה במקום סוכר.
תשובתה הראשונה היתה ממתיק סוויטנגו.
הסברתי לה שלסטיביה שיש בסויטנגו אין טעם לואי למי שאינו רגיש לסטיביה.
עדין זה רק ממתיק והעוגה פחות עמידה ולא כמו בטעם הרגיל.
אני רוצה לאכול עם כולם כמו כולם. לא איכפת לי לאכול פחות מאחרים אך מאותה התבנית.
אומנם יש לי סוכרת מגיל 14 אך אני מסרבת להיות מסכנה ואומללה.

ומה עוד את שמה? השיבה: דבש, סילאן, ועוד ממתיקים טבעיים
כמה את שמה שאלתי. את יודעת כמה פחמימות יש בזה?

כמובן שאינה יודעת אבל בטוחה שזה טבעי ומאד בריא. שאלתי: "בריא למי?"
כמובן שלא כל ידעה מה לענות.

הסברתי לה שאומנם בעוגה יש כוס סוכר  אבל היא מחולקת ל-28 מנות (מנות פחמימה כל אחת = פרוסת לחם)
כלומר לא הרבה בכלל.
אבל הכל מחושב. גם כמה יש בעוגה וגם גודל המנה.

היו שסיפרו לי שהם שמים בעוגה 0.75 כוס או אפילו חצי כוס והיא יוצאת טעימה.

שימוש בסוכר וחישוב כמות הפחמימות שבו, זאת אחת מדרכי ההתמודדות שלי. אחת הדרכים ל"חיים טובים עם סוכרת".

עוד הסברתי לה בבמדינות רבות באירופה אסור להקים מדורים "ללא סוכר" ועל מוצרים שיש בהם ממתיקים כתוב שהם מסוכנים לילדים.
הכותרת ללא סוכר משלה אנשים שהם יכולים לאכול הרבה מזה כי סוכר לסוגיו זאת הבעיה שלהם.

כמו תמיד אני מציינת גם כאן: חשוב לאכול פחמימות ולא כותרות ולספור את כמות  הפחמימות שבהם.
לכן לא לקנות דברים בתפזורת