סיפורו של חטיף אנרגיה וספורט

מה למדנו פה:

1. יש להגיע לאימון עם אנרגיה זמינה. לכן אם אוכלים לפני האימון אין לקחת אינסולין בכלל. באופן כללי: עדיף לסיים אימון עם סוכר גבוה ולא נמוך.
2. גם אחרי בסיום האימון השרירים פועלים והגוף דורש אנרגיה.
   גם היום כשאני מורידה את מינון הבזאלי במשאבה, אני ממשיכה זאת עוד 15 דקות אחרי האימון. לפעמים כשאני מגיעה הבייתה רמת הסוכר 90 או 150 או 180. בהחלט עדיף על 50 שקרה מספר פעמים עד שהגעתי למינון המתאים של הבזאלי במשאבת האינסולין.
3. כשאני הולכת לבריכה או לחדר כושר, התיק שלי עם הגלוקומטר והגלוקוז תמיד איתי וליידי לא בתא איחסון. התיק בהשיג יד.
4. פעם הייתי באימון שחיה. כהרגלי במים משאבת האינסולין על 60%. לקראת סוף האימון חשתי מוזר. יצאתי ובדקתי וראיתי שהרמה בדם ביטלתי את ההפחתה במשאבה וסיימתי עוד 10 דקות באימון. ממש לא הפריע לי שמעט גבוה. גם לא אם היה הרבה גבוה.
5. פעם (ברוב עוונותי) הגעתי לאימון בלי גלוקומטר. גלוקוס תמיד היה לי בתיק. היה לי ברור שאם ארגיש מוזר מיד אוכל גלוקוז בלי למדוד. כפי שציינתי: עדיף גבוה מנמוך.