הסוכרת ואני – ציוד רזרבי
סיפור אמיתי שממחיש את נושא חשיבות ההתארגנות והכמות הרזרווית:
מה שהיה כך היה – סיפור אמיתי: שנים רבות נסענו כל המשפחה לסקי באירופה ותמיד התארגנתי כראוי (לי ולמשפחה) מאחר והיצה נסיעה של 4-5 שעטת משדת התעופה לאתר הסקי. פעם אחת קבענו גם עם חברים ושלושת ילדיהם. הודעתי להם שאני מבינה ירקות, פירות, כריכים שיהיה לנו מה לאכול עד שנגיע לאתר סקי ולמלון. התשובה ששמעתי היא: "…בשביל זה נוסעים לצרפת? להביא סנדוויצ'ים מהבית?…" אבל כמובן שאני בשלי עם תוכניותי.
טסנו לשוויץ ומשם נסענו לאתר בצרפת. הנהג קיבל הוראה מבני הזוג – לעצור במסעדה בדרך כדי שנוכל לאכול. עצרנו מספר פעמים אבל התברר שהמסעדות היו סגורות כי בצרפת כמו בהרבה מדינות באירופה המסעדות סגורות בצהריים. במסעדה אחת שהיתה פתוחה, היינו מחויבים להזמין ארוחה שלמה של 4 מנות שעלתה 50 יורו לאדם (אין מחיר מיוחד לילדים). כמובן שלא נכנסנו לארוחה. בעיקר שארוחה גדולה תהיה לנו בערב במלון על פי התוכנית. כשהמשכנו בדרכנו, התחיל הטיפוס בהרים וכבר לא היו מסעדות.
מאחר והיתה נסיעה של 4 שעות בהרים בדרך למלון, הוצאתי את האוכל שהכנתי והבאתי וכיבדתי גם את הילדים שלהם. החברים המבוגרים לא רצו להתכבד גם כי לא היה להם נעים.
בסיפור זה ניתן ללמוד למה חשוב להתארגן – לכולם (לא רק לסוכרתיים) ולמה כמות רזרווית חשובה. חשוב לכולם לא רק לסוכרתיים. אחרים פשוט נהנים מהאירגון של הסוכרתיים.
כשמתכננים טיול או ארוע מכל סוג אי אפשר לדעת כמה זמן הוא ימשך. יש את הזמן המתוכנן אך יש גם שינויים ושיבושים שתלויים או אינם תלויים בנו ואין לנו את היכולת לשנותם. גם אם זה פוגע בבריאותיו.
דוגמאות:
- הר געש שהתפוצץ באיסלנד ולא המריאו טיסות מאירופה בגלל בעיות ראות
- ארוע ביטחוני שמעקב טיסות בגלל חשש או תיגבור בטחון
- ביטול טיסות בגלל מצב ביטחוני או אחר
בעיות כאלו ואחרות משבשות את התוכניות. כמובן לא פרטתי פה בעיות אישיות כמו מחלה או תאונה של אחד מבני המשפחה.
זאת בדיוק הסיבה שאני חושבת שיש להצטייד ליותר ציוד מהמתוכנן לפי הטיול. עדיף להחזיר אבל שלא יחסר.
אפרט פה את הרשימה כפי שפרטי בפרק על תכנון
גלוקומטר וכל מה שצריך לו כגון דוקרנים או מקלוני בדיקה צריכים להיות איתנו בכל מצב ובכל הנסיבות. אפילו כשאני יוצאת להליכה גם של 20 דקות זה איתי בתיק. לפעמים התוכניות משתבשות ולפעמים התוכנית משתנה לכן גם צריך שיהיה יותר דוקרנים ויותר מקלוני בדיקה. היכרתי מישהי שבגלל שלא היתה לב כמות רזרבית נאלצה לחפש גלוקומטר חדש שהיה שימושי רק בזמן הטיול.
הכמות הרגילה והכמות הרזרבית תלוי במשתמש ולמקום הנסיעה
פחמימות
- גלוקוז תמיד יש עלי בתיק או במקום זמין אחר. אם יוצאים לטיול עם משפחה או חברים כדאי להדריך אותם מתי יש להשתמש בזה ובאופן השימוש (לא משנה אם זה טבליות גלוקוז או נוזל גלוקוז). כמות רזרבית חשובה במיוחד כי אי אפשר לדעת איפה למצוא כזה. בעיקר בחו"ל
- פחמימות מלאות (כריכים, חטיפי אנרגיה, פירות, ירקות ועוד) .
כמות הפחמימות תלויה בסוג הנסיעה או הפעילות וכך גם הכמות הרזרבית. עדיף לזרוק מאשר שיחסר.
יש לקחת בחשבון שאם נוסעים למקום זר או ארץ אחרת אי אפשר לדעת מתי תמצאו מאכלים מתאימים. סיבה חשובה להארגן כראוי.
תרופות (כדורים, אינסולין, אחרים)
כל אחד בהתאם לטיפולים שלו ובהתאם לתוכנית. יש הבדל בין מה שצריך למשך של חצי יום או יום או שבוע ויותר
חשוב למשתמשי משאבת אינסולין
חשוב לדאוג שתהיה כמות חילופחית אם יקרה משהו ךמשאבה וגם כמות רזרבית
- סוללות
- אינסולין לטעינה (בהתאם למספר הימים המתוכננים)
- חיבורים בין המשאבה לגוף להחלפה – בהתאם לימים המתוכננים
- עטי אינסולין ומחטים וכן הוראות מהצוות הרפואי שמע המשאבה תתקלקל
כדי לדעת כמה פחמימות צורכים ושיהיו מאיכות טובה, ניתן להעזר בספר המתכונים שלי
ספר מתכונים ב-50% הנחה
בהשקעה של 125 ₪ בלבד
מתאים לכל סוגי הסוכרת, כל הטיפולים ובכל השלבים. מודפס ובו מעל 140 מתכונים.
נשלח בדואר רשום לכל מקום בעולם.
טיפ השבוע: קפה ברד
החום הגדול כבר פה והוג להצטנן בקפה ברד המצוי בכל קיוסק או חנות קפה.
יש להישמר מזה המוכו ב"אמבטיה" שלו אפילו אם הוא מכונה דיאט או ללא סוכר.
באבקה יש הרבה סוכר.
לקנות רק בבית קפה שמכינים לך. גם אם אין בלנדר לרסק את הקרח
עוד על קפה ברד
להתראות
איריס פלג
www.irispeleg.com